סיפורים

לפני ארבעה חודשים מצא עדן אוליאל, פקח מדבר יהודה ברשות הטבע והגנים זאב שנדרס ונפצע קשה בכביש מהיר בין באר שבע לדימונה. הזאב הובא לטיפול חירום בביה"ח לחיות בר של הרשות והספארי בר"ג, שם אובחן כי סובל משברים בארבעת הגפיים שלו. הוא נותח ע"י דר' הדס בנציוני בר. לאחר שהתאושש תקופה בבית החולים הוא עבר לשיקום ארוך בחי-בר יטבתה ובסוף  הושב הזאב בחזרה לטבע

עופרי צבאים יתומים, גורי קיפודים שזקוקים לאמא מחליפה, תרומת דם לנשר מים המלח, גוזלים של ציפורי שיר שנפלו מהקן, שועל שנדרס, פרא צעירה קטועת רגל וחרדון שנפגע ממכונית. ynet והצלמת דניאלה הראל עוקבים אחרי חיות הבר הפצועות שהגיעו אל ביה"ח לחיות בר של רשות הטבע והגנים והספארי בר"ג בחודשים האחרונים.

לפני כחודש הגיע אל בית החולים לחיות בר גור אנרבת שדה יתום אשר סובל משבר ברגלו.

המטפלים האכילו אותו בתחליף חלב, אך התפתחותו הייתה איטית וגרמה לו לגזים ובעיות בעיכול.

מנסיונם של המטפלים עם הארנבות הקודמות, ברגע שבעיות כאלו מתחילות- זה לא נגמר טוב.

לפתע עלה הרעיון לנסות לחבר את האנרב עם אם מאמצת- ארנבת בית ממחלקת פינת החי שבספארי.

רוצים לדעת האם החיבור הצליח?

היא הייתה כל כך מקסימה ומתוקה שהיה קשה לא להחזיק ללטף ולחבק אותה ללא הרף.

המחשבה שאם נמעיט במגע עימה אולי נצליח לאפשר לה בעתיד חיים בסביבה טבעית עם בני מינה, גרמו לנו לפחות לנסות לשמור ממנה מרחק ולהתייחס אליה כגור של בעל חיים ולא כאל תינוקת אנושית בת יומה. אבל השם שקיבלה ממטפלי המרכז לשיקום חיות בר היה אנושי לגמרי-דורית, דורית הדורבנית.

זו הייתה שעת ערב מוקדמת כאשר אוהד הצופה, מרשות הטבע והגנים נכנס לביתנו ובידו קופסת קרטון בינונית בגודלה.

הקופסה הזו יצרה מיד התרגשות גדולה. בהצצה חטופה אפשר היה מיד לזהות שבתוכה נם יצור קטן ובלתי מזוהה

בבית החולים לחיות בר של הספארי ורשות הטבע והגנים רגילים בתקופת האביב ובתחילת הקיץ לקבל מאות גוזלים שנפלו מקיניהם או פירחונים שניסו לעוף ונכשלו במעופם.
בשנת 2007 הגיעו בתקופה הזו לבית החולים כ-400 גוזלים.
השנה, שנת 2008 החל מחודש אפריל ועד היום הגיעו כבר כ-600 גוזלים ותקופת הפריחה עודנה נמשכת.

לפני כשמונה חודשים הגיע לביתהחולים לחיות בר של הספארי ורשות הטבע והגנים גוזל של סיס החומות. הגוזל שהגיע ממרכז הארץ, היה קטן וחלש ובנוסף אחת מכנפיו לא הייתה מפותחת דיה.

במהלך כל התקופה הזו גדל הסיס, שזכה לשם סיסו, אצל ד"ר אריאלה רוזנצוויג, וטרינרית בבית החולים, שהקפידה להאכילו מדי שעה בחרקים, בצרצרים, בזחלים ובתולעי קמח.
עם הזמן, הבחין הצוות כי סיסו מתחזק, אולם מכיוון שהוא מאושפז בבית החולים, נח כל העת על הקרקע וחובט באמצעות כנפיו ברצפה - הכנף הימנית שלו לא מתפתחת היטב. בנוסף, הוא גם לא מפתח מספיק את שרירי החזה המשמשים לתעופה.

צב ביצה שהגיע עם פגיעה קשה בשריונו לבית החולים לחיות בר שלנו, טופל באמצעות דבק סופר גלו וחומר אקרילי ורוד. עכשיו ממתינים בצפייה להשבתו לטבע. אבל יודעים בבטחה הוא יחיה עוד הרבה שנים עם הכתם הורוד שעל שריונו!

לא כל יום מקבלים לטיפול בבית החולים פציאנט ארסי. אבל זה מה שקרה כאשר קיבלנו צפע ארצישראלי לטיפול.

דר' יגאל הורוביץ תפר וחיבר את הלסת השבורה והצפע נלקח לשיקום בביתן הזוחלים. לאחר מספר שבועות חל שיפור משמעותי במצבו והוא החל להתאושש ולאכול. עם הזמן השיניים שנעקרו החלו לצמוח ולבסוף כאשר השתקם באופן מלא הושב לטבע רחוק מאזורי מגורים.

מישהו החליט לקצץ את כנפיו של קרלוס וכתוצאה מכך העורב המסכן לא הצליח לעוף. כאשר הגיע קרלוס לבית החולים לחיות בר החלו המטפלים בפעולות השיקום. מידי יום הוא קיבל מזון ואף למד לאתר את המזון בכוחות עצמו.
לאחר מספר חודשים היה קרלוס מספיק חזק וגם נוצות כנפיו צמחו. באחד מהימים הוחלט להשיב את קרלוס בחזרה אל הטבע.